אילו סוגי שיניים לא מגיבות טוב להלבנת שיניים

ישנם מצבים שבהם שיניים אינן מגיבות טוב (או כלל לא) להלבנת שיניים, בעיקר בשל סוג הכתמים או מבנה החומר.

1. שיניים עם כתמים פנימיים (Intrinsic Stains) שלא מקורם בפיגמנט חיצוני:

כתמים מטטרציקלין – שינויי צבע הנגרמים מנטילת אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין בזמן התפתחות השן (בדרך כלל פסי חום, אפור או כחול). לעיתים ההלבנה משפרת מעט, אך התוצאה מוגבלת ודורשת הרבה טיפולים.

כתמי פלואורוזיס חמורים – כתמים חומים או לבנים כתוצאה מחשיפת יתר לפלואור בילדות. ההלבנה עשויה לשפר אחידות, אך לא תמיד מעלימה את הנקודות.

שיניים עם פיגמנט פנימי אפור/כהה לאחר טיפול שורש – במקרים כאלה לעיתים יש צורך בהלבנה פנימית (internal bleaching) או בציפוי, כי ההלבנה הרגילה כמעט ואינה משפיעה.

2. שיניים עם כתמים/שינוי צבע ממקור טראומטי:

שן שעברה חבלה עשויה להתכהות מבפנים (המוך עובר שינויים). הלבנה חיצונית כמעט ולא תשנה את הצבע הזה.

3. שיניים עם מבנה אמייל פגום או שחוק מאוד:

אם האמייל דק מאוד, הפיגמנט של הדנטין (הצהוב-חום) עובר יותר חזק, והלבנה לא תמיד מצליחה להאיר את המראה הכללי בצורה משביעת רצון.

4. שיניים עם כתמים משילוב סיבות – למשל שן כהה מטראומה עם פיגמנט פלואורוזיס.

5. שיניים מלאכותיות או משוחזרות:

כתרים, ציפויי חרסינה, סתימות קומפוזיט – לא מגיבים להלבנה כלל. אם רוצים לשנות את הגוון, יש צורך בהחלפת השחזור.

לסיכום: הצלחת ההלבנה תלויה מאוד במקור הכתם ובמצב השן. במקרים שבהם ההלבנה אינה אפקטיבית, ניתן לשקול פתרונות כמו ציפויי חרסינה, ציפויי קומפוזיט או הלבנה פנימית לשיניים שעברו טיפול שורש. בשיניים שעברו טיפול שורש עם הרס כותרתי נרחב, כתר דנטלי עשוי להוות פתרון אסתטי ותפקודי מצוין.